העסקה הגדולה ביותר בתולדות המשק הישראלי היא באופן מובהק עסקת רכישה של טכנולוגיה.
זהו אינו נתון מפתיע במושגי ישראל או במושגי העולם, בחמשת העשורים האחרונים הערכת שווי של חברות ככלל, טכנולוגיות ולא טכנולוגיות, עבר היפוך מגמה וכיום מעל ל85% מערך ממוצע של חברה נגזר מהנכסים הבלתי מוחשיים שלה הכוללים: מוניטין, ידע אנושי ובעיקר טכנולוגיה.
בעסקאות בין חברות טכנולוגיות מובהקות האחוז גדול אפילו יותר ויכול לעמוד על עד 95% מערך העסקה.
ואכן, הצצה בנתונים הכספיים של מובילאיי מלמדת אותנו שמדובר בעסקה כזו בדיוק, למעלה מ94% מהעסקה הם עבור נכסים שאינם נמצאים בקופת המזומנים או בנכסי החברה החשבונאיים אלא ב-18 שנה של פיתוח טכנולוגי ובהקפדה יתרה על הפיכת הטכנולוגיה הזו לנכס סחיר לאורך כל הדרך.
אז מה בעצם רכשה אינטל ב-14.3 מיליארד דולר שאינם מגולמים בנכסי החברה המוחשיים? את מערכת ההתרעה של מובילאיי?
מובן שלא, אינטל רכשה 18 שנה של יתרון תחרותי וטכנולוגי מול יצרני המכוניות, בשוק שהשווי שלו גדל באופן אקספוננציאלי ונחשב לכמעט בלתי חדיר, את המהלך הזה רקמה מובילאיי בחכמה באמצעות יצירה מתודית של פורטפוליו ה-IP מפורט ומהודק.
מובילאיי השכילה עוד "בצעירותה" לאמץ את האסטרטגיה של החברות הטכנולוגיות הגדולות עמן היא עומדת היום בתחרות ולהגן על אספקטים שונים ורבים בפיתוחים הטכנולוגים שלה. מעניין לראות כי הפורטפוליו כולל בעיקר פטנטים בתחום התוכנה בכלל ועיבוד התמונה בפרט, פטנטים אלה יהוו את הבסיס ל"מוח" של ענף המכוניות האוטונומיות וישיגו לה ולאינטל הרוכשת עמדת כוח אדירה בשוק המכוניות של העתיד.
תיק הפטנטים של מובילאיי הכולל מאות פטנטים הוא המפתח של מובילאיי ליצירת הסכמים בלעדיים עם יצרני מכוניות ויהווה את אותו העוגן עבור אינטל המבקשת להשיג דריסת רגל בתחום.
לפרטים נוספים צרו קשר למאמרים נוספים - לחצו