ENהסוגייה של פטנט עולמי היא שאלה שמעסיקה לא מעט יזמים, חברות וממציאים ברחבי העולם. האם יש דבר כזה "פטנט עולמי"? התשובה לכך היא לא, אך ישנם כלים משפטיים אשר מאפשרים לקבל מועד מאוחד לשלב הראשוני של הגשת הבקשה ולקבל זמן נוסף כדי להחליט באילו מדינות או אזורים להגיש בקשות פטנט פרטניות.
מערכת פטנטים בינלאומית
נכון להיום, אין דבר כזה פטנט עולמי אחד שמכסה את כל המדינות בעולם. עם זאת, קיימת מערכת פטנטים בין-לאומית המאפשרת להגיש בקשה לפטנט במדינות רבות אשר חתומות על אמנה דרך מערכת אחת, שמפשטת את התהליך – ושמה היא ה- PCT (Patent Cooperation Treaty).
ה-PCT – איך זה עובד?
ה-PCT הוא אמנה שנחתמה על ידי יותר מ-150 מדינות ברחבי העולם. האמנה מאפשרת לממציא להגיש בקשה לפטנט במערכת אחת, ולקבל הכרה בתאריך הקדימות של בקשת הפטנט במדינות השונות. חשוב להבין ש- PCT לא מעניק פטנט עולמי או פטנט שתקף אוטומטית בכל המדינות החתומות על ההסכם, אלא מדובר בתהליך של בקשה שמוביל לכך שתהיה לך אפשרות להגיש בקשה לפטנט בכל אחת מהמדינות החתומות על ההסכם.
תהליך ה-PCT הוא למעשה שלב מקדמי. לאחר הגשה ראשונית ב-PCT, הממציא יכול להמשיך בהגשת בקשות פטנט לאומיות בכל מדינה או אזור (במידה וניתן) לפי העדפותיו. היתרון בכך הוא שניתן לקבל יותר זמן, בדרך כלל עד 30 חודשים, כדי להחליט היכן רוצים להגיש את הבקשה הסופית לפטנט, לעומת 12 חודשים מהגשה ראשונה, שזהו הזמן הרגיל להגשת בקשות לאומיות ללא ה-PCT, מה שנותן יותר גמישות לתהליך.
לפרטים נוספים על ה-PCT – קראו
יתרונות השיטה:
- גמישות זמן: רוב המדינות החתומות על האמנה מאפשרות לממציא לקבל עד 30 חודשים (בחלק מהמדינות אף יותר מ-30) להחליט היכן להגיש בקשות לאומיות לפטנט. תהליך זה מאפשר לממציא זמן נוסף להעריך את הפוטנציאל העסקי של ההמצאה ולבחור את המדינות שבהן הוא מעוניין להגיש בקשה לאומית לפטנט.
- פרישה רחבה: הגשת PCT מאפשרת הגשה במספר רב של מדינות טרם ההחלטה הסופית באיזה מדינות כדאי להגיש בקשה לאומית לפטנט. תהליך זה מאפשר גיוס כסף ומשקיעים בזמן שכל האפשרויות להגשת פטנט פתוחות בפני הממציא.
- חיסכון בעלויות (בשלב הראשוני): בשלב הראשוני, טרם גיוס משקיעים למשל, תהליך ה-PCT עשוי לחסוך במידה מסוימת בעלויות, שכן במקום להגיש בקשות נפרדות לכל מדינה, הגשה דרך ה-PCT מונעת את הצורך בהגשה מיידית בכל מדינה. יחד עם זאת, העלויות הכוללות של הגשת הפטנט עולות, כיוון שה-PCT אינו מחליף את ההגשות הלאומיות אלא רק שלב מקדים.
- דו"ח בחינה: בקשה לאומית רגילה לפטנט שמוגשת במדינה מסוימת אינה נבחנת לרוב בשנה הראשונה. לעומת זאת, בקשת PCT מקבלת דו"ח בחינה תוך כמה חודשים מרגע הגשת הבקשה מה שמאפשר לממציא לקבל החלטות מושכלות טרם ההגשות הלאומיות במדינות השונות.
חסרונות השיטה:
- עלויות נוספות: הגשה דרך ה-PCT אינה מחליפה את ההגשות הלאומיות שיש להגיש בכל מדינה בה נרצה הגנה, כך שבסה"כ, הגשת PCT תייקר את התהליך הכולל.
- דחיית קבלת פטנט: הגשת בקשה דרך ה-PCT לא מעניקה פטנט מיידי או הגנה מיידית. כל מדינה בה הממציא בוחר להגיש בקשת פטנט פרטנית אחרי הגשת ה-PCT תצטרך לבחון את הבקשה באופן עצמאי ולפי קריטריונים שלה. המשמעות היא שהכניסה לתור הבחינה בכל מדינה מתעכבת עקב הגשת בקשת ה-PCT וכל בקשה תכנס לתור לבחינה רק לאחר הגשת בקשת פטנט לאומית באותה המדינה.
סיכום:
לסיכום, אין פטנט עולמי אחד, אך קיימת מערכת PCT המאפשרת לממציאים להגיש בקשה לפטנט במספר מדינות במקביל בצורה מאורגנת ומסודרת. למרות שיש בהמשך תהליך בחינה בכל מדינה בנפרד, מערכת ה-PCT מהווה כלי חשוב ויעיל במצבים מסוימים על פי הצרכים האישיים של כל ממציא.
