1. לא לחשוף את ההמצאה לפני ההגשה: כל חשיפה פומבית עשויה להוות מכשול בדרך לרישום פטנט ואף לאחר קבלת הפטנט. חשוב להימנע ככל שניתן מפרסומים פומביים של ההמצאה.
2. לא להתייעץ עם אנשים שלא חתומים על הסכמי סודיות: כל שיחה על ההמצאה עם אנשים שלא חתומים על הסכמים מחייבים של סודיות יכולה לסכן את רישום הפטנט. באופן כללי, טרם הרישום, מומלץ לשתף כמה שפחות אנשים.
3. לא לדחות את הגשת הפטנט: בעידן של היום בו מוגשות עשרות בקשות לרישום פטנט בכל יום, ככל שתחכה יותר, יגבר הסיכוי שיבוצע פיתוח דומה על ידי אחרים אשר עלול לחבל בסיכוייך ולסכן את קיבול הפטנט שלך.
4. לערוך חיפוש מקדים: על אף כי זו אינה דרישה חוקית ולא תמיד מומלץ לעשות חיפוש, ברוב המקרים מומלץ לעשות חיפוש בכדי לבדוק אם ההמצאה כבר קיימת בפרסומים ופטנטים קיימים. שלב זה חשוב על מנת להבין מה קיים, ממה להיזהר ולהימנע, וכיצד לערוך את בקשת הפטנט בצורה טובה יותר נוכח הממצאים.
5. להיעזר בעורך פטנטים: כדאי להתייעץ עם עורך פטנטים שיסביר על התהליך. הכנה של בקשה לפטנט דורשת ידע טכני ומשפטי, כמו גם ניסיון ומיומנות בעריכת הבקשה והתביעות (Claims) שלה.
6. לבנות אסטרטגיית קניין רוחני: ישנן דרכים רבות להגיש בקשת פטנט. כדאי מאוד לבנות אסטרטגיית רישום פטנט מותאמת אישית לצרכים שלך, עם עורך פטנטים המתמחה בנושא.
7. לכלול את כל הגרסאות של ההמצאה: כדאי להגיש את כל האפשרויות של ההמצאה, כולל דוגמאות, גם כאלו שיכולות להתפתח בעתיד, בהנחה ויבשילו בשנה הראשונה שלאחר ההגשה.
8. להכיר את השוק ודרישותיו: עליך לוודא שההמצאה שלך פותרת בעיה קיימת, באופן חדשני ובעל התקדמות המצאתית.
9. להכין חומר מפורט: יש להכין תיאור של ההמצאה ושרטוטים בצורה הטובה ביותר, על מנת לסייע לעורך הפטנטים לערוך את בקשתך בצורה הטובה והמקיפה ביותר.
10. להימנע מהפרות פטנט של אחרים: יש לוודא שאתה לא מפר פטנטים קיימים עם ההמצאה שלך, זה לא סותר, ובמידה ויש חשש, כדאי להיעזר במומחים בתחום.

אנחנו ב Fogel Bahar IP מתמחים בקניין רוחני ובבניית אסטרטגיית קניין רוחני מותאמת אישית, הכוללת את הדרך הטובה ביותר עבורך להגיש את בקשת הפטנט שלך, ומזמינים אותך ליצור קשר עם עורך פטנטים מנוסה אשר יסייע בבניית אסטרטגיה המותאמת לצרכים שלך.

בהצלחה!!

הפוסט עשה ואל תעשה לפני רישום פטנט הופיע לראשונה ב-Fogel Bahar IP.

1. הגשה ישירה לפטנט

האפשרות הפשוטה והנפוצה ביותר היא הגשה ישירה לפטנט ברשות הפטנטים במדינה בה רוצים להגן על ההמצאה.

אורך התהליך:

• בקשה לפטנט לאומי: תהליך הבחינה של בקשה לאומית יכול לקחת מספר שנים (בממוצע 2-3 שנים) עד שמתקבל דו"ח בחינה או הודעה על קיבול הפטנט. לפרטים נוספים על הגשת בקשת פטנט לאומית בישראל – קראו.
• בקשה לפטנט לאומי במסלול המהיר: תהליך הבחינה של בקשה לאומית במסלול המהיר יכול לקחת מספר חודשים (בממוצע 4-14 חודשים, תלוי במדינה) עד שמתקבל דו"ח בחינה או הודעה על קיבול הפטנט. לא בכל מדינה קיים מסלול מהיר. לפרטים נוספים על הגשת בקשת פטנט לאומית במסלול המהיר בישראל – קראו.

יתרונות:

• יחסית פשוטה ומהירה במידה ומדובר בהגשה מקומית בלבד.
• הבקשה נכנסת לתור לבחינה מהיום שהוגשה.
• מאפשרת הגשה של בקשות נוספות תוך תקופה של 12 חודשים.

חסרונות:

• עשויה להיות יקרה במידה ויש צורך בהגשה ביותר ממדינה אחת.

בקשה לאומית מתחילה את מניין 20 השנים מיום שהוגשה.

2. הגשה עם "בקשה זמנית לפטנט" (Provisional Patent Application)

הגשה זמנית לפטנט היא בקשה שאינה נבחנת. בקשה כזו מאפשרת לממציא לקבל "תאריך קדימות" (priority date) מהיום שבו הוגשה, ולתכנן את המשך התהליך בשלב מאוחר יותר.

אורך התהליך:

• הבקשה הזמנית תקפה למשך 12 חודשים מיום ההגשה. במהלך תקופה זו, הממציא יכול להגיש בקשה רגילה (לאומית או בינלאומית) לפטנט שמבוססת על אותה בקשה זמנית, ובכך להמשיך את התהליך לעבר קבלת זכויות פטנט מלאות.
• מאחר ובקשה זמנית אינה נבחנת, היא מאריכה את המועד בו יתקבל הפטנט בעד 12 חודשים, בתלות במועד בו הוגשה הבקשה הלאומית או הבינלאומית.
• שימו לב כי אורך התהליך הכולל יכלול את הזמן בו הייתה הבקשה בקשה זמנית, בנוסף לזמן הבחינה והקיבול של המדינה או האזור בהם יוגש הפטנט לאחר מכן.

יתרונות:

• נותנת "תאריך קדימות" על בסיסו אפשר להגיש את הבקשה הרגילה.
• נותנת לממציא זמן נוסף לפתח את ההמצאה או למצוא שותפים עסקיים.
• עלות נמוכה יותר מהגשה רגילה של פטנט.
• אינה נספרת במניין 20 השנים של תוקף הפטנט.
• נזנחת באופן אוטומטי במידה ולא הוגשה בקשה רגילה על בסיסה.
• אינה מתפרסמת במידה ונזנחת.

חסרונות:

• מעכבת בעד 12 חודשים את הכניסה לתור לבחינה.
• לאחר 12 חודשים יש להגיש בקשה רגילה לפטנט אם רוצים להמשיך בהגנה.

אנחנו ב Fogel Bahar IP מתמחים בבניית אסטרטגיית קניין רוחני מותאמת אישית, הכוללת את הדרך הטובה ביותר עבורכם להגיש את בקשת הפטנט שלכם, ומזמינים אתכם ליצור קשר עם עורך פטנטים מנוסה אשר יסייע בבניית אסטרטגיה המותאמת לצרכים שלכם.

בהצלחה!!

הפוסט איך כדאי להגיש בקשת פטנט הופיע לראשונה ב-Fogel Bahar IP.

1. הגדרת הפטנט והצורך בהגנה עליו

פטנט הוא זכויות בלעדיות שמוענקות לממציא על המצאה חדשה, בעלת התקדמות המצאתית, שיש לה שימוש תעשייתי ויכולת לספק פתרון טכנולוגי לבעיה קיימת. הפטנט מעניק לממציא את הזכות הבלעדית למכור, לייצר או להשתמש בהמצאה במשך תקופה של עד 20 שנה (לעיתים יותר), ובכך מונע ממתחרים להעתיק את הטכנולוגיה או המוצר המוגן. אך כדי להפיק את המיטב מהפטנט, יש צורך בגיבוש אסטרטגיה שמטרתה להגן על הפטנט, למנוע הפרות, ולהפוך אותו לנכס כלכלי משמעותי.

2. עקרונות מרכזיים באסטרטגיית הגנה על פטנטים

אסטרטגיית הגנה על פטנטים צריכה להתמקד בכמה עקרונות מרכזיים:

א. בדיקת פטנטביליות מוקדמת

לפני הגשת בקשה לפטנט, יש לבצע חקירה מעמיקה של מצב הטכנולוגיה הקיימת (הנקראת "חיפוש פטנטים") כדי לוודא שההמצאה אכן חדשה, שלא הומצאה קודם, ושיש לה ערך טכנולוגי. חקירה זו מאפשרת לממציא להימנע מהגשת פטנטים שיכולים להיכשל בהליך הבחינה, ולחסוך זמן וכסף. בדיקת הפטנטביליות איננה שלב חובה אשר נדרש על ידי רשויות הפטנטים הבוחנות את ההמצאה, אך במקרים רבים תניב תוצאות אשר יעזרו להימנע מהגשת פטנט על המצאה קיימת, או תסייע בכתיבה טובה יותר של ההמצאה נוכח הממצאים שהתגלו.

ב. כיצד להגיש

הבחירה כיצד להגיש את הבקשה הראשונה הינה שלב חשוב באסטרטגיה. ניתן להגיש את הבקשה הראשונה כבקשת Provisional, בקשה לאומית, או בקשת PCT. ניתן להגיש את הבקשה במסלול רגיל, מסלול מהיר, מסלול לבקשה ירוקה (במידה והיא כזו) ועוד. בחירת אופן ההגשה של הבקשה והמסלול ישפיעו בין היתר על משך הזמן בו הבקשה תהיה בסטטוס Patent Pending והמועד בו יתקבל הפטנט. מצד אחד ניתן במקרים מסוימים להגיע לפטנט תוך מספר חודשים בודדים, ומצד שני ניתן למשוך את התהליך על פני כמה שנים. למידע נוסף – קראו.

ג. הגשה בזמן

הגשת בקשה לפטנט בשלב מוקדם יכולה להיות קריטית כדי להבטיח את זכויות הקניין הרוחני על ההמצאה. המגיש את הבקשה לפטנט ראשון זוכה בזכויות ההגנה במידה והפטנט מתקבל, אך גם אם הפטנט אינו מתקבל, הוא מונע מאחרים את יכולת רישום הפטנט על אותה המצאה. כך, גם אם לא התקבל פטנט המאפשר הגנה אקטיבית, אף אחד אחר לא יקבל פטנט שיוכל למנוע מכם שימוש בהמצאה שלכם.

ד. הגנה בינלאומית

אם ההמצאה צפויה להתפשט לשווקים בינלאומיים, יש לשקול להגיש בקשה לפטנט לא רק במדינה בה הומצאה, אלא גם במדינות נוספות שבהן צפויה להיות שימוש בהמצאה. ניתן להגיש בקשות לאומיות בכל המדינות בהן נרצה הגנה או להגיש בקשה לפטנט דרך אמנת ה-PCT (Patent Cooperation Treaty), המאפשרת לדחות את המועד בו נידרש להגיש את הבקשות הלאומיות.

ה. הערכת שווי הפטנט

לאחר הגשת הפטנט, יש להעריך את השווי הכלכלי של ההמצאה. פטנט יכול להיות לא רק מקור הגנה, אלא גם כלי לניצול כלכלי, למשל על ידי רישוי (Licensing) או מכירה של הזכויות לפטנט לצדדים שלישיים.

אנחנו ב Fogel Bahar IP מתמחים בבניית אסטרטגיית הגנה על פטנטים מותאמת אישית ומזמינים אתכם ליצור קשר עם עורך פטנטים מנוסה אשר יסייע בבניית אסטרטגיה המותאמת לצרכים שלכם.

בהצלחה!!

הפוסט אסטרטגיית הגנה על פטנטים הופיע לראשונה ב-Fogel Bahar IP.

1. מהו קניין רוחני?

קניין רוחני (IP) הוא מערכת של זכויות משפטיות המגנות על יצירות ומוצרים בעלי ערך מוסף אינטלקטואלי. מדובר בזכויות המוענקות ליוצרים, ממציאים או חברות, המאפשרות להם לשלוט, להרוויח ולמנוע שימוש לא מורשה ביצירותיהם. כלול בכך מגוון של סוגי זכויות, כגון:

• פטנטים: זכויות בלעדיות על המצאות חדשות ובעלות התקדמות המצאתית.
• עיצובים (בעבר מדגם): הגנה על עיצובים חיצוניים של מוצרים, כמו צורה, צבע, או טקסטורה.
• סימני מסחר: הגנה על שמות מותגים, לוגואים וסימנים אחרים המבדילים את המוצר או השירות.
• זכויות יוצרים: הגנה על יצירות ספרותיות, אמנותיות ומוזיקליות.
• סודות מסחריים: הגנה על מידע עסקי סודי, כגון נוסחאות או שיטות ייצור.

2. עקרונות אסטרטגיית קניין רוחני

אסטרטגיית קניין רוחני נכונה חייבת לכלול את המרכיבים הבאים:

• הגנה מקיפה: יש להבטיח שהחברה תגן על כל רכיבי הקניין הרוחני שלה. הגנה זו צריכה לכלול פטנטים, עיצובים, סימני מסחר, זכויות יוצרים, וסודות מסחריים ככל שיש כאלה. כל אלמנט שמסייע לבידול המוצר או השירות בשוק צריך להיות מוגן.
• מקסום ערך: מטרת קניין רוחני אינה רק להגן, אלא גם להפיק ממנו ערך. חברות רבות בוחרות לתת רישיון לזכויותיהם, או אף למכור את הזכויות במקרים של פטנטים או טכנולוגיות חדשות. חיבור נכון של קניין רוחני עם מיזמים עסקיים יכול ליצור הכנסות משמעותיות.
• ניהול סיכונים: בניית אסטרטגיה חייבת לקחת בחשבון גם את הסיכון של פגיעות בזכויות קניין רוחני. יש לפתח מנגנוני בקרה שימנעו הפרות מצד מתחרים, ולהיערך גם לקראת מקרים של סכסוכים משפטיים.

3. כלי אסטרטגיים בניהול קניין רוחני

כדי להפיק את המירב מקניין רוחני, יש להשתמש בכמה כלים אסטרטגיים:

• הגשת בקשות לפטנטים: על מנת לשמור על חדשנות החברה ולמנוע מתחרים מלהעתיק רעיונות, יש להגיש בקשות לפטנטים על המצאות חדשניות ובעלות התקדמות המצאתית. פטנט מעניק הגנה של עד 20 שנה (לעיתים יותר), ומאפשר לממציא לשלוט בשימוש בהמצאה.
• רישום עיצובים: עיצובים מגנים על הפן הוויזואלי של המוצר וחשובים מאוד בעולם בו העיצוב החיצוני חדש וייחודי.
• רישום סימני מסחר: סימני מסחר מעניקים הגנה על שמות ומיתוג. כדי להימנע מהפרות של זכויותיך, יש להירשם סימנים חשובים ולוודא שהם מוגנים.
• הגנה על סודות מסחריים: יש להקפיד על אמצעים כדי להבטיח את סודיות המידע הקריטי בתוך החברה. שיטות עבודה או מתודולוגיות שניתן להסתיר כסודות מסחריים יכולים להיות נכס בעל ערך רב.

אנחנו ב Fogel Bahar IP מתמחים בבניית אסטרטגיית קניין רוחני מותאמת אישית ומזמינים אתכם ליצור קשר עם עורך פטנטים מנוסה אשר יסייע בבניית אסטרטגיה המותאמת לצרכים שלכם.

בהצלחה!!

הפוסט אסטרטגיית קניין רוחני הופיע לראשונה ב-Fogel Bahar IP.

מהו עיצוב?

במשך שנים רבות, היו האפשרויות להגן על עיצובים תעשייתיים מוגבלות לפקודת הפטנטים והמדגמים המנדטורית שנחקקה בשנת 1924. פקודה זו הציעה הגנה על עיצובים תעשייתיים, אך כללה נוסח ישן ומוגבל ששמר על הגנה בעיקר על "קווי דמות, צורה, דוגמאות וקישוטים" שהיו על מוצרים תעשייתיים, אשר בולטים לעין. באופן כללי, המדגם היה מיועד להגן על עיצובים של מוצרים מוחשיים, אך לא על אלמנטים שקשורים לשיקולים פונקציונליים או לא-פיזיים.

עם זאת, במהלך השנים הפכה חקיקה זו למיושנת ולא מעודכנת עם השינויים הטכנולוגיים שקרו בשוק, ובמהרה הפכה "ההגנה על המדגמים" לאחת החוליות החלשות ביותר בהגנת הקניין הרוחני. לעיתים בתי המשפט נטו שלא להעניק הגנה, וכאשר הם עשו זאת, הם שמו דגש מרכזי על רישום המדגם כקריטריון עיקרי להכרה בזכויות ההגנה. בשוק שבו פרקטיקות העיצוב השתנו כל הזמן, נוצר צורך בהסדר חקיקתי חדש שיתאים לעידן המודרני.

ב-7 באוגוסט 2018, נכנס לתוקפו חוק העיצובים, התשע"ז-2017, שנועד להחליף את פקודת הפטנטים והמדגמים המנדטורית מ-1924. חוק זה, שאושר על ידי הכנסת והפך לחוק מחייב, הוא התשובה הצפויה והמעודכנת למערכת העיצובים בישראל. את הצעת החוק גיבשו רשות הפטנטים בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, והחוק מספק כעת מסגרת רחבה ומודרנית, שתסייע למעצבים להגן על יצירותיהם ותרחיב את גבולות הגנת המדגמים הישנה.

הגנות בינלאומיות

אחת התוספות המרכזיות בחוק החדש היא הצטרפותה של מדינת ישראל להסכם האג, שמעניק אפשרות להגיש בקשות לרישום עיצובים באופן בינלאומי. במסגרת הסכם זה, כל מבקש רישום יכול להגיש בקשה אחת בלבד ל-WIPO ולקבל רישום במדינות החברות בהסכם. החקיקה החדשה מאפשרת למעצבים ישראליים להרחיב את הגנתם על עיצובים לשוק העולמי בקלות רבה יותר.

תקופת הגנה ארוכה יותר

החוק החדש מאריך את תקופת ההגנה על עיצוב מ-15 שנה ל-25 שנה, ומאפשר אפשרות להאריך את תקופת ההגנה על עיצובים שנרשמו לפי הפקודה הישנה עד 18 שנה, כך שגם יצירות ישנות יותר ייהנו מהגנה מתמשכת.

תקופת חסד של 12 חודשים

שינוי נוסף וחשוב הוא התקופה של 12 חודשים שבה ניתן להגיש בקשה לרישום עיצוב לאחר שפורסם. תקופה זו מעניקה למעצבים זמן להעריך את תגובת השוק ולהשקיע בהמשך הפיתוח של המוצר לפני שהם מתחילים בהליך הרישום.

החקיקה החדשה לא נועדה רק לעדכן את ההסדרים הקיימים אלא גם לשפר את מעמדם של המעצבים בשוק. הרציונל מאחורי השינויים היה לקדם יצירות חדשות ולהתאים את ההגנה לעידן טכנולוגי שבו מוצרים פיזיים נפגעים פחות ממוצרים דיגיטליים וגרפיים. בנוסף, החוק מספק גם הגנה על עיצובים לא רשומים (שלא נרשמו כעיצוב), בהגבלה של 3 שנים. המהלך הזה מביא וודאות רבה למעצבים שמוצרים שלהם נגנבו או הועתקו מבלי שיהיו רשומים קודם לכן. בנוסף, החוק מקל על מעצבים בעלי עסקים קטנים שלא תמיד מודעים לצורך בהגנה על יצירותיהם, ומספק להם את הכלים הדרושים.

החוק החדש משדרג גם את הגדרת המוצר. בניגוד להגדרה הישנה שציינה "חפץ", הגדרת המוצר החדשה לא דורשת שמדובר בהכרח בחפץ מוחשי. כעת ניתן לרשום גם עיצובים גרפיים, גופנים, אייקונים, אריזות ומוצרים דיגיטליים. צעד זה מתאם את ההגנה לפיתוחים המודרניים ומאפשר הגנה על יצירות שמציאותן אינה פיזית, כפי שקרה בעולם המובייל עם עיצובים של אייקונים וגרפיקה על מסכים.

מתי כדאי לרשום עיצוב?

רישום עיצוב מומלץ כאשר יש לך עיצוב חדש ומקורי שניתן להבחין בו בצורה ויזואלית. מדובר בנכס חשוב למעצבים, חברות מוצר, תעשיינים ויזמים, שכן הוא מעניק להם הגנה על יצירתם ויכולת לנצל אותה באופן מסחרי, תוך שמירה על בלעדיות בשוק.

אם העיצוב שלך מתבלט בתחום שבו יש תחרות גבוהה או אם יש חשש להעתקות, רישום עיצוב חשוב במיוחד. הוא מהווה כלי חשוב להילחם בהפרות של זכויות קניין רוחני ולספק תמריץ כלכלי להשקעה בעיצובים חדשים.

אנחנו ב Fogel Bahar IP מתמחים בהגשת בקשות עיצוב על כל סוגיהן ומזמינים אתכם ליצור קשר עם עורך פטנטים מנוסה אשר יעזור להבהיר ולהגדיר את גבולות ההגנה בצורה מקצועית ומדויקת. עורך הפטנטים יסייע בהכנת השרטוטים ויוודא שאין טעויות שיכולות לפגוע ברישום. כאשר יש כוונה להגיש בקשה לרישום עיצוב במדינות שונות, איש מקצוע מיומן ידע לנווט בין מערכות החוק השונות ולהימנע ממלכודות נפוצות.

בהצלחה!!

הפוסט רישום עיצוב (בעבר – מדגם) הופיע לראשונה ב-Fogel Bahar IP.

1. מדוע רישום פטנט חשוב לחברת סטארטאפ?

רישום פטנט הוא אחד מהצעדים החשובים ביותר שמומלץ לכל סטארטאפ לשקול. הסיבות לכך רבות:

• הגנה על חדשנות: פטנט מעניק הגנה משפטית לממציא, כך שהחברה יכולה למנוע ממתחרים להעתיק את הטכנולוגיה שלה. זה חשוב במיוחד בשוק תחרותי שבו יתרון טכנולוגי יכול להיות קריטי להצלחה.
• אופציה למכירה או רישוי: פטנטים יכולים להיות נכס עסקי חשוב. הם יכולים להוות אמצעי למכירה או רישוי (licensing), מה שיכול להוות מקור נוסף להכנסות.
• הגברת האטרקטיביות למשקיעים: משקיעים אוהבים לראות כי החברה מגנה על הידע שלה ושהיא בעלת נכסי קניין רוחני ייחודיים. פטנטים מייצגים חידוש טכנולוגי שיכול להוביל לצמיחה עתידית.
• שיפור המיצוב בשוק: החזקה בפטנט מסייעת לחברה להתבלט בשוק ולהפוך את המוצר או הטכנולוגיה שלה למיוחדים ומבדילים לעומת המתחרים.

2. איך נרשם פטנט?

תהליך רישום הפטנט מתחיל בהגשה למשרד הפטנטים המתאים. ישנם כמה שלבים עיקריים בתהליך:

• בדיקת חדשנות: לפני שמגישים בקשה לפטנט, על החברה לבדוק אם ההמצאה באמת חדשה וייחודית.ניתן לעשות זאת באמצעות חיפוש פטנטים (Patent Search) כדי לבדוק אם ההמצאה כבר פורסמה או נרשמה כפטנט ו/או להתייעץ עם עורך פטנטים. חשוב לציין כי אין חובה חוקית לבצע חיפוש פטנטים.
• הגשה ראשונית: כדי להבטיח תאריך מוקדם ככל שניתן, החברה יכולה להגיש בקשה זמנית לפטנט (Provisional Patent Application), המעניקה לה זמן של 12 חודשים להגיש את הבקשה המלאה. חשוב לציין כי לא תמיד צריך או כדאי להתחיל מבקשה זמנית.
• הגשה מלאה: בקשה לפטנט מלאה מכילה תיאור מלא של ההמצאה, שרטוטים ותביעות (claims). חשוב להיעזר במומחה בתחום הפטנטים (עורך פטנטים) שיסייע בהכנה.
• בחינה: לאחר הגשת הבקשה, משרד הפטנטים יבחן את הבקשה ויוודא אם ההמצאה עומדת בדרישות החוקיות (חדשנות, התקדמות המצאתית ועוד).
• אישור: אם הבקשה מאושרת, הפטנט נרשם ומוענק לממציא את הזכות הבלעדית להשתמש בו למשך 20 שנה מיום ההגשה של הבקשה הלאומית.

למידע נוסף קראו על רישום פטנטים ואיך רושמים פטנט

אנחנו ב Fogel Bahar IP מתמחים בהגשת בקשות פטנט על כל סוגיהן ומזמינים אתכם ליצור קשר במידה ונדרש סיוע בבניית אסטרטגיית קניין רוחני מותאמת אישית, עריכה והגשה של פטנט בכל מקום בעולם או בכל נושא אחר בתחום הקניין הרוחני.

בהצלחה!!

הפוסט רישום פטנטים לחברות הזנק הופיע לראשונה ב-Fogel Bahar IP.

מערכת פטנטים בינלאומית

נכון להיום, אין דבר כזה פטנט עולמי אחד שמכסה את כל המדינות בעולם. עם זאת, קיימת מערכת פטנטים בין-לאומית המאפשרת להגיש בקשה לפטנט במדינות רבות אשר חתומות על אמנה דרך מערכת אחת, שמפשטת את התהליך – ושמה היא ה- PCT (Patent Cooperation Treaty).

ה-PCT – איך זה עובד?

ה-PCT הוא אמנה שנחתמה על ידי יותר מ-150 מדינות ברחבי העולם. האמנה מאפשרת לממציא להגיש בקשה לפטנט במערכת אחת, ולקבל הכרה בתאריך הקדימות של בקשת הפטנט במדינות השונות. חשוב להבין ש- PCT לא מעניק פטנט עולמי או פטנט שתקף אוטומטית בכל המדינות החתומות על ההסכם, אלא מדובר בתהליך של בקשה שמוביל לכך שתהיה לך אפשרות להגיש בקשה לפטנט בכל אחת מהמדינות החתומות על ההסכם.

תהליך ה-PCT הוא למעשה שלב מקדמי. לאחר הגשה ראשונית ב-PCT, הממציא יכול להמשיך בהגשת בקשות פטנט לאומיות בכל מדינה או אזור (במידה וניתן) לפי העדפותיו. היתרון בכך הוא שניתן לקבל יותר זמן, בדרך כלל עד 30 חודשים, כדי להחליט היכן רוצים להגיש את הבקשה הסופית לפטנט, לעומת 12 חודשים מהגשה ראשונה, שזהו הזמן הרגיל להגשת בקשות לאומיות ללא ה-PCT, מה שנותן יותר גמישות לתהליך.

לפרטים נוספים על ה-PCT – קראו

הפוסט פטנט עולמי, יש דבר כזה? הופיע לראשונה ב-Fogel Bahar IP.

בשנים האחרונות, אפליקציות שונות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום שלנו, עם מגוון רחב של פתרונות טכנולוגיים שמסייעים לנו בכל תחום, החל מניהול זמן, דרך חוויות משחק, ועד לפתרונות רפואיים ועסקיים. עם עליית ההתפתחות הטכנולוגית והאינטרנט, עולה השאלה האם ניתן לרשום פטנט על אפליקציה, ומהן הדרישות המשפטיות כדי להבטיח הגנה על ההמצאה.

מהו פטנט?

פטנט הוא זכות חוקית שניתנת לממציא עבור המצאה חדשה, בעלת התקדמות המצאתית, ולא טריוויאלית. הזכות המוענקת היא בלעדית, כלומר הממציא יכול למנוע מאחרים להשתמש בהמצאה שלו, למכור אותה או להפיצה למשך תקופה מוגבלת, בדרך כלל 20 שנים. על מנת שהמצאה תוכל להיות רשומה כפטנט, עליה לעמוד בשלושה קריטריונים מרכזיים:

1. חידוש – ההמצאה צריכה להיות חדשה ולא מוכרת על פי ידע קודם.
2. התקדמות המצאתית – ההמצאה לא יכולה להיות ברורה או מובנת מאליה לאדם בעל מיומנויות בתחום.
3. שימושיות – ההמצאה צריכה להיות ישימה באופן פרקטי.

האם אפשר לרשום פטנט על אפליקציה?

ניתן לרשום פטנט על אפליקציה אם יש בה אלמנטים טכנולוגיים או תהליכים חדשניים שמייצרים פתרון טכנולוגי חדש. אפליקציה בפני עצמה – כלומר, התוכנה המופעלת על מכשירים ניידים – לא נחשבת לרוב להמצאה אם אין בה עקרון חדש או טכנולוגי ייחודי. עם זאת, יש מקרים בהם ניתן לרשום פטנט על היבטים מסוימים של האפליקציה, אם יש בהם חדשנות טכנולוגית משמעותית.

מה ניתן לרשום כפטנט בהקשר של אפליקציה?

בעיקרון, פטנט לא יינתן על רעיון מופשט או תוכנה בלבד, אך בהחלט ניתן לרשום פטנט על אלמנטים טכנולוגיים שקשורים לפיתוח האפליקציה, ובפרט:

1. האלגוריתם – אם האפליקציה מבוססת על אלגוריתם חדש או שיטה טכנולוגית שמבצעת פעולה מסוימת בצורה חדשנית.
2. החומרה או השילוב עם חומרה – אם האפליקציה משולבת עם חומרה חדשה וכוללת חדשנות טכנולוגית.
3. ממשק המשתמש (UI/UX) – אם הממשק החדשני מציע שיטה או חוויית משתמש ייחודית שמבוססת על טכנולוגיה מסוימת.
4. שיטות פעולה ייחודיות – לדוגמה, אם האפליקציה מבצעת עיבוד נתונים או אינטראקציה עם מכשירים אחרים בצורה חדשנית, ייתכן שניתן לרשום את השיטה הזו כפטנט.

הפוסט רישום פטנט על אפליקציה הופיע לראשונה ב-Fogel Bahar IP.

עריכת פטנטים היא תהליך קריטי עבור יזמים, חברות וממציאים המעוניינים להגן על ההמצאות שלהם מפני שימוש לא מורשה או העתקה. פטנט מעניק בעלות בלעדית על המצאה לתקופת זמן מוגבלת (בדרך כלל 20 שנים), ובכך מאפשר לממציא לנצל את ההמצאה למטרות כלכליות תוך מניעת גישה חופשית מצד אחרים. כדי לקבל פטנט, יש צורך בתהליך עריכה וכתיבה מקצועי, שיבטיח שההמצאה תהיה מוגנת בצורה מיטבית מול רשויות הפטנטים.

תהליך עריכת הפטנט

1. הבנה ראשונית של ההמצאה: השלב הראשון הוא הבנת ההמצאה באופן כללי באמצעות שיחה עם הממציא על מנת להבין את הפוטנציאל, החדשנות וההתקדמות ההמצאתית של ההמצאה כפי שרואה אותה הממציא.
2. בדיקת חידוש והתקדמות המצאתית: שתיים מהדרישות החשובות ביותר בקבלת פטנט היא שההמצאה תהיה חדשה ובעלת התקדמות המצאתית.
   התהליך הזה כולל שני חלקים:
   1. בדיקה האם ההמצאה עומדת בדרישות הפטנט הבסיסיות וכשירה להתקבל כפטנט, בהנחה והיא חדשה ובעלת התקדמות המצאתית.
   2. ביצוע חיפוש פטנטים בכדי לוודא שההמצאה אכן חדשה ולא קיימת המצאה כזו. שלב זה יכול לכלול גם הערכת מצב השוק והטכנולוגיה הקיימת ובניית אסטרטגיית קניין רוחני מותאמת לצרכיו של הלקוח. חשוב לציין כי שלב חיפוש הפטנטים אינו שלב חובה ונתון לשיקול דעתו של הממציא.
3. הבנת ההמצאה: השלב הבא לאחר ההבנה הבסיסית הוא הבנת ההמצאה על בוריה. הממציא או הלקוח שואף להעביר את כל הפרטים על ההמצאה באופן מדויק וברור. תהליך זה מצריך דיונים מעמיקים ויכולת לתרגם רעיון טכנולוגי מורכב לשפה משפטית.
4. כתיבה והכנה של טיוטת פטנט: שלב זה כולל ניסוח של הבקשה לפטנט, תוך דגש על מבנה משפטי מדויק וכולל את כל המידע הנדרש. על עורך הפטנטים לוודא שההמצאה מוצגת בצורה ברורה ומובנת וכוללת את כל ההגנות המשפטיות הנדרשות, כך שהרשויות יוכלו להבין את עקרונות ההמצאה, ומנגד, לא יהיה ניתן לחקות אותה בקלות בעתיד.
5. הגשה לרשויות הפטנטים: לאחר שהפטנט נכתב בצורה מסודרת ומקצועית, יש להגיש אותו לרשויות המתאימות (למשל, רשות הפטנטים בישראל או ה-USPTO בארה"ב).
6. בחינה של רשויות הפטנטים: לאחר הגשה, בוחן הפטנטים יבדוק את הבקשה ויחליט אם להעניק את הפטנט או לא. במקרים רבים תדרשו לבצע תיקונים או להוסיף פרטים לתביעות (claims) בהתאם לתוצאות הבחינה, על מנת לקבל פטנט.

אתגרים בעבודת עורך הפטנטים

1. הבנת הטכנולוגיה המורכבת: ממציאים רבים מגיעים עם רעיונות טכנולוגיים חדשניים אך לעיתים מסובכים, והיכולת להבין ולהסביר את הרעיון בצורה ברורה לרשויות הפטנטים יכולה להוות אתגר אמיתי.

2. הכנת תביעות (claims): לא תמיד הרעיון של הממציא מצביע בצורה ישירה על חדשנות מספקת. עורך הפטנטים חייב להיות בקיא בהכנת תביעות המצביעות על היתרון והייחוד של ההמצאה.

3. הגשה לאומית או בינלאומית: ישנה חשיבות רבה בהתאמת הבקשה לדרישות של פטנטים במדינות שונות. הגשת פטנט במדינה אחת אינה בהכרח תוכל להעניק הגנה במדינות אחרות, וייתכן שתצטרך להגיש את הבקשה לפי כללים שונים במדינות שונות. לכן, חשוב שהבקשה תתאים לכל המדינות.

מסקנה

עריכת פטנטים היא תחום שמשלב ידע טכנולוגי עם מיומנויות משפטיות, ודורש הבנה מעמיקה של שני העולמות. עורך פטנטים מנוסה הוא מי שיכול למזג את הידע הטכנולוגי והיכולת המשפטית על מנת להבטיח שההמצאה תזכה להגנה מקסימלית. תהליך עריכת הפטנט דורש תשומת לב לפרטים, היכרות מעמיקה עם התחום הטכנולוגי, כמו גם עם החוקים והדרישות המשפטיות שיכולות להשתנות ממדינה למדינה.

אנחנו ב Fogel Bahar IP מתמחים בעריכת פטנטים על כל סוגיהם ומזמינים אתכם ליצור קשר במידה ואתם מעוניינים בניהול מקצועי של פורטפוליו הפטנטים שלכם הכולל בניית אסטרטגיית קניין רוחני מותאמת אישית, תוך שימת דגש על צורכי הלקוח ומגבלות השוק.

הפוסט עריכת פטנטים הופיע לראשונה ב-Fogel Bahar IP.

במהלך תקופה זו, לממציא יש את הזכות הבלעדית להשתמש בהמצאה, למכור, לייצר או להעניק רישוי שימוש לצדדים שלישיים. התקופה נועדה לאפשר לממציא ליהנות מהפירות הכלכליים של ההמצאה, תוך מתן תמריץ להשקעה בהמצאות חדשניות.

כיצד משמרים את תוקף הפטנט?

כדי לשמור על תוקף הפטנט למשך כל התקופה, על הממציא לשלם אגרות תחזוקה באופן תקופתי, בדרך כלל מדי שנה. אגרות אלו נועדו לכסות את עלויות ניהול תיקי הפטנטים ולוודא שהממציא עדיין מעוניין לשמור על זכויותיו. אם הממציא לא משלם את האגרות בזמן, תוקף הפטנט עשוי לפוג לפני תום 20 השנים.

תוקף פטנט בשווקים בינלאומיים

למרות שהפטנט תקף באופן עקרוני למשך 20 שנה, חשוב להבין כי פטנט שניתן במדינה אחת לא מכסה את כל העולם. כלומר, אם אדם רוצה להגן על המצאתו במדינות נוספות, הוא חייב להגיש בקשות נפרדות לכל מדינה או קבוצת מדינות. לדוגמה, הסכמים בינלאומיים כמו ה-Patent Cooperation Treaty (PCT) מאפשרים לממציא להגיש בקשה לפטנט בינלאומי, אך עדיין כל מדינה תצטרך להעניק את הפטנט באופן עצמאי.

האם ניתן להאריך את תוקף הפטנט?

במקרים מסוימים, יש אפשרות להאריך את תוקף הפטנט מעבר ל-20 שנה, אך זהו תהליך נדיר ומורכב. לדוגמה, במדינות מסוימות ניתן להגיש בקשה להאריך את תוקף הפטנט בתחום התרופות או הביוטכנולוגיה, אם יש צורך בהשגת אישור רגולטורי נוסף.

כאשר פטנט פוקע

כשהפטנט פוקע, ההמצאה נחשבת לנחלת הכלל (public domain). זה אומר שכל אחד יכול להשתמש בה, לייצר אותה, לשווק אותה, ולהפיץ אותה ללא צורך לקבל אישור מהמציא או לשלם לו תמלוגים. עם זאת, אם לממציא יש זכויות על שיפורים או פיתוחים חדשים שקשורים להמצאה, ייתכן והוא יכול להגיש פטנטים חדשים על שיפורים אלה.

סיכום

פטנט הוא כלי חשוב שמעניק לממציא זכויות בלעדיות לשימוש בהמצאה למשך תקופה מוגבלת. באופן כללי, תקופת תוקף הפטנט היא 20 שנה, אך ישנם פרטים שיכולים לשנות את משך התוקף בהתאם למצב הספציפי של הפטנט והמדינה שבה הוגש. הממציא חייב לשלם אגרות תחזוקה שוטפות כדי לשמור על זכויותיו, ובסיום התקופה, ההמצאה הופכת לנחלת הכלל.

אנחנו ב Fogel Bahar IP מתמחים בקניין רוחני ובתחזוקה וחידוש של פטנטים על כל סוגיהם ומזמינים אתכם ליצור קשר במידה ואתם מעוניינים בניהול מקצועי של פורטפוליו הפטנטים שלכם הכולל מעקב אחר כל פטנט וביצוע תחזוקה בהתאם.

הפוסט כמה זמן פטנט תקף הופיע לראשונה ב-Fogel Bahar IP.