רישום עיצוב (בעבר – מדגם) הוא כלי חשוב במערכת הקניין הרוחני, המאפשר למעצב או חברה להגן על עיצוב חדש וייחודי. העיצוב מגן על האלמנטים הוויזואליים והאסתטיים, כגון צורה, דפוסים, צבעים, או פרטי עיצוב אחרים.
במאמר זה נסקור את עקרונות רישום העיצוב, תהליך הרישום, והיתרונות שהרישום יכול להציע.
מהו עיצוב?
במשך שנים רבות, היו האפשרויות להגן על עיצובים תעשייתיים מוגבלות לפקודת הפטנטים והמדגמים המנדטורית שנחקקה בשנת 1924. פקודה זו הציעה הגנה על עיצובים תעשייתיים, אך כללה נוסח ישן ומוגבל ששמר על הגנה בעיקר על "קווי דמות, צורה, דוגמאות וקישוטים" שהיו על מוצרים תעשייתיים, אשר בולטים לעין. באופן כללי, המדגם היה מיועד להגן על עיצובים של מוצרים מוחשיים, אך לא על אלמנטים שקשורים לשיקולים פונקציונליים או לא-פיזיים.
עם זאת, במהלך השנים הפכה חקיקה זו למיושנת ולא מעודכנת עם השינויים הטכנולוגיים שקרו בשוק, ובמהרה הפכה "ההגנה על המדגמים" לאחת החוליות החלשות ביותר בהגנת הקניין הרוחני. לעיתים בתי המשפט נטו שלא להעניק הגנה, וכאשר הם עשו זאת, הם שמו דגש מרכזי על רישום המדגם כקריטריון עיקרי להכרה בזכויות ההגנה. בשוק שבו פרקטיקות העיצוב השתנו כל הזמן, נוצר צורך בהסדר חקיקתי חדש שיתאים לעידן המודרני.
ב-7 באוגוסט 2018, נכנס לתוקפו חוק העיצובים, התשע"ז-2017, שנועד להחליף את פקודת הפטנטים והמדגמים המנדטורית מ-1924. חוק זה, שאושר על ידי הכנסת והפך לחוק מחייב, הוא התשובה הצפויה והמעודכנת למערכת העיצובים בישראל. את הצעת החוק גיבשו רשות הפטנטים בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, והחוק מספק כעת מסגרת רחבה ומודרנית, שתסייע למעצבים להגן על יצירותיהם ותרחיב את גבולות הגנת המדגמים הישנה.
הגנות בינלאומיות
אחת התוספות המרכזיות בחוק החדש היא הצטרפותה של מדינת ישראל להסכם האג, שמעניק אפשרות להגיש בקשות לרישום עיצובים באופן בינלאומי. במסגרת הסכם זה, כל מבקש רישום יכול להגיש בקשה אחת בלבד ל-WIPO ולקבל רישום במדינות החברות בהסכם. החקיקה החדשה מאפשרת למעצבים ישראליים להרחיב את הגנתם על עיצובים לשוק העולמי בקלות רבה יותר.
תקופת הגנה ארוכה יותר
החוק החדש מאריך את תקופת ההגנה על עיצוב מ-15 שנה ל-25 שנה, ומאפשר אפשרות להאריך את תקופת ההגנה על עיצובים שנרשמו לפי הפקודה הישנה עד 18 שנה, כך שגם יצירות ישנות יותר ייהנו מהגנה מתמשכת.
תקופת חסד של 12 חודשים
שינוי נוסף וחשוב הוא התקופה של 12 חודשים שבה ניתן להגיש בקשה לרישום עיצוב לאחר שפורסם. תקופה זו מעניקה למעצבים זמן להעריך את תגובת השוק ולהשקיע בהמשך הפיתוח של המוצר לפני שהם מתחילים בהליך הרישום.
החקיקה החדשה לא נועדה רק לעדכן את ההסדרים הקיימים אלא גם לשפר את מעמדם של המעצבים בשוק. הרציונל מאחורי השינויים היה לקדם יצירות חדשות ולהתאים את ההגנה לעידן טכנולוגי שבו מוצרים פיזיים נפגעים פחות ממוצרים דיגיטליים וגרפיים. בנוסף, החוק מספק גם הגנה על עיצובים לא רשומים (שלא נרשמו כעיצוב), בהגבלה של 3 שנים. המהלך הזה מביא וודאות רבה למעצבים שמוצרים שלהם נגנבו או הועתקו מבלי שיהיו רשומים קודם לכן. בנוסף, החוק מקל על מעצבים בעלי עסקים קטנים שלא תמיד מודעים לצורך בהגנה על יצירותיהם, ומספק להם את הכלים הדרושים.
החוק החדש משדרג גם את הגדרת המוצר. בניגוד להגדרה הישנה שציינה "חפץ", הגדרת המוצר החדשה לא דורשת שמדובר בהכרח בחפץ מוחשי. כעת ניתן לרשום גם עיצובים גרפיים, גופנים, אייקונים, אריזות ומוצרים דיגיטליים. צעד זה מתאם את ההגנה לפיתוחים המודרניים ומאפשר הגנה על יצירות שמציאותן אינה פיזית, כפי שקרה בעולם המובייל עם עיצובים של אייקונים וגרפיקה על מסכים.
מתי כדאי לרשום עיצוב?
רישום עיצוב מומלץ כאשר יש לך עיצוב חדש ומקורי שניתן להבחין בו בצורה ויזואלית. מדובר בנכס חשוב למעצבים, חברות מוצר, תעשיינים ויזמים, שכן הוא מעניק להם הגנה על יצירתם ויכולת לנצל אותה באופן מסחרי, תוך שמירה על בלעדיות בשוק.
אם העיצוב שלך מתבלט בתחום שבו יש תחרות גבוהה או אם יש חשש להעתקות, רישום עיצוב חשוב במיוחד. הוא מהווה כלי חשוב להילחם בהפרות של זכויות קניין רוחני ולספק תמריץ כלכלי להשקעה בעיצובים חדשים.

אנחנו ב Fogel Bahar IP מתמחים בהגשת בקשות עיצוב על כל סוגיהן ומזמינים אתכם ליצור קשר עם עורך פטנטים מנוסה אשר יעזור להבהיר ולהגדיר את גבולות ההגנה בצורה מקצועית ומדויקת. עורך הפטנטים יסייע בהכנת השרטוטים ויוודא שאין טעויות שיכולות לפגוע ברישום. כאשר יש כוונה להגיש בקשה לרישום עיצוב במדינות שונות, איש מקצוע מיומן ידע לנווט בין מערכות החוק השונות ולהימנע ממלכודות נפוצות.
בהצלחה!!
לפרטים נוספים צרו קשר למאמרים נוספים - לחצו